מאמרים

מבוא

דליות ורידים ברגליים אינן מהוות בעיה אסתטית בלבד, אלא גם בעיה רפואית תפקודית אשר עלולה לגרום לסיבוכים קשים והגבלה ניכרת בתפקוד היומיומי. מחלת הדליות נפוצה מאוד, ומחקרים מראים שעד 60% מהאוכלוסייה בעולם סובלים מדליות ורידים, כאשר הנשים חולות בה פי 3 יותר מהגברים.

רקע לדליות ורידים

מערכת הורידים ברגליים שמנקזת את הדם הורידי לכיוון הלב בנויה משלוש מערכות: הורידים העמוקים ואשר מנקזים עד 95% מהדם הורידי, המערכת השטחית שאליה שייכים וריד הספון הגדול, וריד הספון הקצר והענפים והמערכת השלישית הינה מערכת הורידים הפרפורנטים שמחברים את המערכת העמוקה והשטחית. לאורך וריד הספון הגדול והקצר קיימים במרווח של 10-15 ס"מ מסתמים שמאפשרים זרימת הדם רק למעלה, לכיוון הלב. מחלת הדליות נוצרת במערכת ורידים שטחית עקב התרחבות של הורידים והמסתמים, שהן חלק מדופן הוריד (אי-ספיקה). הורידים אינם מצליחים לדחוף את הדם למעלה, לכיוון הלב, וכתוצאה מכך הדם מתחיל לזרום בחזרה לתוך הרגל (Reflux). לחץ הדם המוגבר בתוך הורידים גורם להתרחבות של הוריד ויצור דליות, והורידים השטחיים הופכים להיות כחולים, נפוחים, מפותלים ומסולסלים.

סיבות המחלה

ברוב המקרים מדובר במחלה תורשתית שמתבטאת בחולשה של דופן הוריד מילדות, דבר שגורם במשך השנים להתרחבות של הוריד ועליה בלחץ הדם תוך ורידי. העלייה בנפח הדם, הלחץ המופעל על הורידים בבטן ואגן והשינויים ההורמונליים בהריון מובלים להיווצרות של דליות ורידים. גיל מתקדם, עודף משקל, עמידה או ישיבה ממושכת מהווים גורמי סיכון נוספים. בנוסף, יכולות סיבות משניות כגון טראומה, חסימה דרך לחץ חיצוני, דלקת או פקקת בתוך הוריד לגרום להרחבה של מערכת הורידים השטחית ולהופעת דליות ברגליים.

אבחון:

אבחון מחלת הדליות מתבצע דרך בדיקה רפואית ודרך בדיקת אולטראסאונד דופלקס של הורידים העמוקים והשטחיים.  בדיקת הדופלקס יכולה לגלות חסימה במערכת ורידים עמוקה ומאפשרת הדגמה של רפלוקס על רקע אי-ספיקה של המסתמים במערכת ורידים שטחית.

תלונות

דליות ורידים ברגליים יכולה לגרום לכאבים, נפיחות, כבדות, עייפות ברגליים, תחושת חום וגירוד מקומי. הכבדות, העייפות והכאבים חולפים בהרמת רגליים. מצבים בהם הורידים מתרחבים ויותר דם מצטבר ברגליים גורמים להחמרה בסימפטומים. לכן, המצב מחמיר במזג אוויר חם, אחרי סאונה, בערב בתום יום עבודה, בעמידה או בישיבה ובימים הראשונים של המחזור אצל נשים. במקרים קשים ולא מטופלים עלולות להופיע גם בצקות, שינוי של צבע העור לכהה חום (פיגמנטציה), פקקת ודלקת (Thrombophlebitis), דלקת קשה של העור (דירמטיטיס), דימום ופצעים קשי ריפוי (Ulcus cruris).

טיפול

הטיפול בדליות ורידים נעשה משתי סיבות: הפרעה אסתטית או בעיה רפואית כמו כאבים, נפיחות, כבדות, בצקות ברגליים, סיבוכים של המחלה. בחירת שיטת הטיפול מבוססת על הממצאים הקליניים, גיל, מקצוע ומצב כלכלי של המטופל.

טיפול שמרני (לא פולשני): מבוסס על הליכה, פעילות ספורטיבית, שימוש בחבישות או בגרביים אלסטיות (בדרך כלל דרגה 2), מניעה מעמידה או ישיבה ממושכת והרמת רגליים בזמן מנוחה. המטרה הינה הורדת הלחץ התוך ורידי ושיפור ניקוז הדם מהרגליים.

טיפול פולשני: המטרה של טיפול זה הינה מניעת זרימת הדם דרך הוריד השטחי הפגוע והעברת הדם לניקוז דרך מערכת הורידים העמוקה. קיימות 4 שיטות להעלמת ורידים ברגליים:
1-  ניתוח (Stripping): שיטת הטיפול הוותיקה ביותר ((William Babcock, Philadelphia/USA 1907. בניתוח שולפים את וריד הספון והענפים המורחבים מהגוף דרך חתכים קטנים. ניתוח כזה מתבצע בהרדמה כללית או אפידורלית.
2-  טיפולים אנדוטרמיים (בעזרת חום): לייזר,  גלי רדיו (RF) או קיטור:  מכניסים סיב לתוך וריד הספון והורסים את הרירית הפנימית שלו דרך השפעת חום שנוצר לפי שיטה, או דרך לייזר, דרך גלי רדיו או דרך קיטור, ובכך הוריד מתקבץ ונסגר.
3-  טיפול בחומר מטרש (סקלירותרפיה): סגירת ורידים שטחיים דרך הזרקת חומר מטרש שהורס את הרירית הפנימית של הוריד וגורם לסגירתו. זו השיטה היחידה שמאפשרת טיפול בכל סוג של דליות ורידים ברגליים: העלמת ורידים גדולים דרך הזרקת קצף מונחית באולטראסאונד והעלמת נימים ודליות קטנות דרך הזרקת חומר נוזלי בריכוז נמוך. הטיפול מתבצע במרפאה, ללא צורך בהרדמה וללא הגבלה בשגרה ובתפקוד יומיומי אחרי הטיפול.
4- הזרקת דבק רפואי: טיפול חדשני שמבוסס על הזרקת דבק רפואי לתוך הוריד על-מנת "להדביק" ולסגור את הוריד.